אני חייב לומר שיש לי יחסי אהבה שנאה עם מכוניות חשמליות, מהסיבה הפשוטה שהן לא מכוניות. מקור המילה מכונית מגיע מהמילה ״מכונה״. ובכן, מכשיר חשמלי אינו מכונה. נקודה ועוד נקודה. אפילו אם הוסיפו לו ארבעה גלגלים. אחרי שפרקתי, עכשיו אפשר להמשיך.
האיוניק 5 הוא כלי תעבורה (הנה יצאתי מזה בדיפלומטיות) מפואר מבית קונצרן יונדאי. לטעמי, בשקלול עלות-תועלת, יונדאי וגם קיה הם מותגי הרכב הטובים בעולם ואיוניק 5 היא תצוגת תכלית מרשימה לתכנון מקורי, יצירתי ופרקטי, שיש בו עיצוב מרשים, יכולת וביצוע. האיוניק 5 היא סנונית ראשונה בליין הפלטפורמות החשמליות של יונדאי ולאחריה יגיעו האיוניק 3, 6 ו-7 שקיבלו השראה עיצובית מה-5 וחולקות את הפלטפורמה החשמלית של יונדאי, ה-E-GMP, שללא ספק היא מה-Top 3 בעולם כיום, אם מכניסים לתמונה גם את לוסיד וריביאן.
בואו נצא לדרך. ראשית, הדבר הבולט ביותר הוא העיצוב יוצא הדופן. אי אפשר להישאר אדיש אליו. או שאוהבים אותו, או שלא. אני לא יודע אם הוא פוגע בטעם של הקונצנזוס (כדוגמת ג'ילי גיאומטרי סי החשמלית) אבל זה בדיוק מה שאני אוהב בו. העיצוב מקורי לחלוטין, ומה שיפה בו שהוא גם רטרו וגם פורץ דרך בו זמנית, ועדיין נראה מעולה. לטעמי לפחות. יונדאי איוניק 5 נראית כמו מכונית העתיד של שנות השמונים, וזה לא דבר רע. מעין דלוריאן לכל המשפחה. רק חסרות לה דלתות שחף שנפתחות כלפי מעלה והיא מושלמת.
״וואו״ זאת המילה הראשונה שיוצאת מהפה כשנכנסים פנימה. המרחב הפנימי פשוט עצום הודות לאורך בסיס גלגלים של 301 ס״מ, כמו של מרצדס S-Class, ורצפה שטוחה לחלוטין הודות לתכנון נכון של הפלטפורמה החשמלית שכאמור תוכננה מאפס, ללא צורך במכלולים מכניים כמו תיבת הילוכים וגל הינע. למען האמת, השילוב של המרווח העצום, הרצפה השטוחה ותנוחת הנהיגה הגבוה הזכירה לי נהיגה בוואן, וזה לא בהכרח תחושה מענגת לחובב הגה שכמוני. גם את הקונסולה שבין המושבים מלפנים, עם שלל שקעי ה-USB ומשטח הטעינה האלחוטי ניתן להזיז על גבי מסילה קדימה ואחורה.
ויחד עם זאת, רוב הנהגים אפילו לא ידעו על מה אני מדבר ובכלל, אנשים כמוני צריכים לתרגל חשיבה מחודשת לגבי המושג "הנאה מנהיגה". פרטים בהמשך. בתא הנוסעים פוגשים צמד מסכים עצומים בעיצוב "אייפוני" וגם גג שמש פנורמי שמוסיף עוד יותר לתחושת המרחב המוגזם גם ככה. רכב המבחן מגיע עם מושבי עור סינטטי נוחים במיוחד, מאווררים, מחוממים וכמובן מתכווננים חשמלית. יש גם אפשרות לפתיחת הכסא במלואו, ממש כמו במחלקה ראשונה. תוסיפו לרשימה גם דיפוני דלתות מחומרים ממוחזרים ושפת עיצוב מקורי, מודרנית ונעימה לעין בהחלט, מהסוג שעוד טרם פגשתם.
אוקי, מניעים. סליחה, מפעילים. שילוב ל-D ע"י סיבוב מנוף ליד ההגה, מוזר אבל מתרגלים. לטיפה עדינה על דוושת הגז, סליחה, החשמל ומתחילים לנוע. יוצאים מהחניון התת קרקעי הצפוף, ההגה מדויק ובעל משקל נכון. הרוחב של המכשיר החשמלי הזה (189 ס"מ) מורגש והניסיון להמנע משפשוף הג'נטים הגדולים בקוטר 20 אינץ׳ כנגד המדרכות מורט עצבים. פה כדאי לציין שהיונדאי איוניק 5 מצויד במצלמות 360 היקפיות הפותרות בקלות סיטואציות של תמרונים מורכבים ואפשרות להוציא את הרכב ממקום החניה באמצעות השלט בלבד, מבלי להיכנס עליו. הפיצ׳ר המצוין הזה לא נפוץ במיוחד בארצנו בעיקר בגלל רגולציה ציונית מעצבנת ומיותרת (נהיגה ללא נהג אינו מושג שקיים עדיין בחוקי התעבורה). האיוניק 5 מלא בפיצ'רים וגימיקים לרוב, כמו ה-BVM, פיצ׳ר המקרין וידאו בלייב של השטח המת על גבי לוח המחוונים הדיגיטלי, עם הפעלת האיתות. שימושי, מדליק ומקורי ומסוג הדברים שנראה בקרוב בכל רכב. עוד שני פיצ'רים שמשכו את תשומת ליבי הם היכולת של מושב הנהג והנוסע לצידו להשתטח כמעט לחלוטין תוך כדי פתיחה של הדום לרגליים, שימושי מאוד בעת המתנה לבת הזוג שלך מתחת לבית שלה. כמה זמן לוקח לך להתארגן? תרדי כבר!
הפיצ'ר השני שאהבתי זאת תכונה בשם V2L המאפשרת לאיוניק 5 גם להוציא מתח באמצעות פתח הטעינה, כדי להפעיל מוצרי חשמל בהספק מקסימלי של 3.6 קילוואט, באמצעות מתאם מיוחד. מכונת אספרסו בקמפינג? יום הולדת עם מתנפחים לילדים ורמקולים שממנו בוקעים מיטב להיטי יובל המבולבל? כמה שרק תרצו.״
אוקי, בסוף זאת גם מכונית.
יונדאי איוניק 5 גם מסוגלת לזוז, ומהר. כמה מהר? 7.4 שניות זה מה שלוקח לה כדי להאיץ מ-0 ל-100 קמ״ש עם הרבה מאוד דחף שמגיע מהר מאוד. אבל, נתוני תאוצה מהמקום לא מספרים את כל התמונה. לפעמים שוכחים שמרבית התאוצות הן תאוצות ביניים וכאן הסיפור מקבל תפנית. נתוני התאוצה היבשים מעמידה ל-100 קמ״ש ברכבים חשמלים מרגישים פסימיים בתחושות. אין רעש, אין ויברציות, אין דרמה. בפועל, הרכב מרגיש מהיר יותר מכיוון שזמינות הכוח של רכב חשמלי היא מיידית. המנוע אינו בונה באופן פרוגרסיבי כוח כמו מנוע בעירה פנימית, תוך שהוא מטפס בסולם הסל״ד.
המנוע החשמלי מספק את הכוח כאן ועכשיו באופן מיידי ולכן מייתר את הצורך בתיבת הילוכים ושאר מכלולים מכניים המעבירים את הכוח לגלגלים. כאן הכל ישיר. הדבר מתבטא בזינוק נחוש, כמעט אלים אך מרוסן, בהאצה מעמידה ובעיקר עד מהירויות נמוכות יחסית. הרכב מאבד מכוחו באופן מוחשי ככל שנוסעים מהר יותר. דף הנתונים יעיד על כך שנתון התאוצה מ-0 ל-50 קמ"ש זהה לזה שבפורשה 911 חדשה. וכל זה מגיע ממנוע חשמלי המפיק 217 כ"ס ו-31 קג"מ על משקל של שני טון, בעיקר ״בזכות״ סוללה בקיבולת 72.6 קוט״ש המותקנת ברצפת הרכב. צריכת החשמל הממוצעת עמדה על על כ-21 קוט״ש ל-100 ק״מ. ועדיין, למרות התנהגות דינמית במיוחד, זה לא רכב ספורט עם התאוצה שפוגשים בטסלה מודל 3 פרפורמנס. ואפילו לא פרפורמנס. למה? זה כי הוא רך. מאוד רך. למען האמת, השילוב של תנוחת נהיגה זקופה וגבוה, מרחב פנימי עצום ומתלים רכים וספוגיים הזכירו לי נהיגה בשברולט ואנדורה מסחרי של פעם. ואם זה לא נשמע לכם כמו מחמאה, זה נכון, כי זאת לא מחמאה.
נכון, נהיגה ברכב רך בכבישי ישראל השבורים נשמע מתאים, אך שיכוך המתלים אינו נעשה בצורה מרוסנת והרכב נוטה לשוט ולהתנועע כמו סירה מעל כפלים ושברי אספלט ובעיקר בסיבובים. זוויות הגלגול מוחשיות, הרכב צולל בפניות ובהחלט אינו מדרבן להשחזת צמיגים בכבישי סדום ערד. רוצים לדעת איך זה מרגיש? נסו לשבת על כיסא שעומד על מזרון. כאשר אני מזכיר לעצמי שהוא בכלל לא תוכנן להיות כזה, אני מוריד את הקצב, נהנה מהשקט, העיצוב, איכות ההרכבה והנינוחות הכללית. אז כן, זה גם סוג של הנאה מנהיגה.
אני מעיף מבט אל מסך הלד האיכותי מלפני ורואה כי מצב הבטרייה עומד על 90 אחוז טעינה וטווח של עוד 370 ק"מ, שמרגיעים לי את חרדת הטווח המובנית שיש אצל כולנו. והערה קטנה לגבי זה, מרגיש לי שחרדת הטווח מתחילה לאחרונה להיות כלי שיווקי בידי יצרני הרכבים החשמליים עד לנקודה בה רכב עם טווח חשמלי של 700 ק"מ על הנייר (כדוגמת המרצדס EQS) נחשב לנחשק הרבה יותר מרכב עם טווח של 600 ק"מ (כדוגמת הטסלה מודל S). רק אני חושב שזה טיפשי? אחרי הכל, ברכב חשמלי לכל אחד יש תחנת דלק אישית בבית. ובכלל, כמה פעמים בשנה יוצא למישהו לנסוע לאילת?
אז יונדאי איוניק 5 אינו רכב שידבר אל ה-Petrol Heads, הוא גם לא ידבר אל חובבי המכוניות (קטע, אבל זה לא אותו דבר) אבל הוא בהחלט ידבר אל כל שאר אזרחיות ואזרחי ישראל שיודעים להעריך מותג קוריאני אמין ורוצים לעבור לרכב חשמלי.
רוצו לנסיעת מבחן.
תמונות לא ממש מוצלחות: יוסי צרפתי
כתיבת תגובה