למה יש הבדל בין הטווח המוצהר לבין הטווח בפועל ברכבים חשמליים?
loader image

למה יש הבדל בין הטווח המוצהר לבין הטווח בפועל ברכבים חשמליים?

קריאה

סטיית תקן

אם אתם שוקלים לעבור לרכב חשמלי, אז אין ספק שתהיתם לגבי סוגיית הטווח האמיתי שלו בפועל.

במאמר הזה אשתדל להסביר בקצרה ובפשטות כיצד מגדירים טווח של רכב חשמלי, ההבדלים בין התקינות השונות איתם יצרנים מגדירים את הטווח שמותר להם לפרסם (משתנה ע"פ המדינה בה משווק הרכב), איך זה בדיוק מחושב ולמה בכלל קיים הבדל (משמעותי) בין תוצאות התקינה השונות כמו ה-NEDC, WLTP וה-EPA האמריקאי.

במהלך בדיקת החלופות השונות לפני רכישת הרכב החשמלי הבא שלכם, ככל הנראה לטווח בפועל יהיה משקל גדול בקבלת ההחלטה. בין אם מדובר ברכב שכבר משווק בישראל (שנתוני הטווח שלו יתפרסמו תחת תקינת WLTP) או רכב שצפוי להגיע בעתיד וכרגע משווק עדיין רק בסין או בארה"ב לצורך הדוגמא, (שם נתון הטווח יפורסם ע"פ תקינת  NEDCאו EPA) חשוב לדעת מה ההבדל בין התקינות לטווח בעולם האמיתי עם הגורמים העיקריים שישפיעו על הטווח האמיתי שהרכב ייתן לכם.

בעבר אפילו הוגשה תביעה ייצוגית כנגד צ׳מפיון מוטורוס על ההפרש בין הטווח המוצהר של אאודי e-tron, לבין זה שחוו הלקוחות בפועל.

במאמר הזה נדבר על:

מהו טווח חשמלי?

    כיצד נבדק טווח של כל רכב ומה זה EPA, WLTP & NEDC?

    מהו טווח חשמלי?
    הטווח הוא למעשה מה המרחק שהרכב יגמע, בקילומטרים, בטעינה אחת של הסוללה, לפני שהוא יזדקק לטעינה נוספת. בדיוק כמו רכב הבנזין (או הדיזל) שאתם מכירים. ואם את מיכל הדלק אתם רגילים לחשב בליטרים, אז את קיבולת הסוללה תתרגלו לחשב בקילוואט שעה (קוט״ש).

    כיצד נבדק טווח של רכב חשמלי ומה ההבדל בין התקנים השונים (WLTP & NEDC)?
    ה-WLTP ,ה-NEDC וה-EPA הם תקנים של בחינת נתוני צריכת אנרגיה ופליטת מזהמים של רכבים פרטיים, לאו דווקא חשמליים. ה-NEDC הוא תקן אירופי ישן יותר ופחות מדויק בעוד שה-WLTP היא תקינה אירופית חדשה יותר ומדויקת הרבה יותר, אך עדיין, לא תמיד קרובה לאמת, בלשון המעטה. לעומתם, תקן ה-EPA הוא סטנדרט התקינה בארה"ב וצפון אמריקה ומבין השלושה הוא הקרוב ביותר לטווח שתקבלו בפועל מהרכב החשמלי שלכם.יצרניות הרכב הסיניות הן היחידות שעדיין משתמשות ב-NEDC כדי לבדוק את טווח הרכבים החשמליים שלהן, בעוד האמריקאים כאמור משתמשים בדירוגי EPA, והאירופאים והיפנים בתקן WLTP.

    חשוב לציין:
    למרות שקיימים הבדלים משמעותיים בצורת הבחינה ומתוך כך גם בתוצאות שמקבלים אותם רכבים בכל אחד מהמבחנים, כל שלושת המבחנים מבוצעים במעבדה כשהרכבים עומדים על דינמומטר ולא בנסיעה בעולם האמיתי!

    תקן NEDC (New European Driving Cycle)
    התקן שהגדיר את תקינת הבדיקה של צריכת האנרגיה ופליטת המזהמים של רכבים פרטיים עד שנת 2018 אז הוא הוחלף בתקינה חדשה ומחמירה יותר. אחרי פרשת ה"דיזל גייט" של קונצרן פולקסווגן, שם התגלה שהחברה שינתה את נתוני המחשבים של הרכבים לפני מבחני התקינה במטרה להציג נתוני זיהום אוויר טובים יותר ממה שיש לרכבים שלהם בפועל, האיחוד האירופי החליט להקשיח את תנאי הבחינה במטרה ליצר תמונה יותר מציאותית של כמות זיהום האוויר וצריכת האנרגיה של רכבים שנמכרים בשוק האירופי.

    WLTP (Worldwide Harmonized Vehicle Test Procedure)
    הוא מבחן שנקבע על ידי הרגולטורים האירופיים כדי לחשב את יעילות האנרגיה (דלק וחשמל גם יחד ע"פ הרכב שנבחן) של המכונית המשווקות באירופה. ה-WLTP חל על כל מכוניות הנוסעים החדשות הרשומות באיחוד האירופי מה-1 בספטמבר 2018, כולל רכבים חשמליים. הבדיקות מבוצעות על כלי רכב חשמליים כדי לחשב את קצב צריכת החשמל וטווח הנסיעה המרבי שלהם.
    המבחן הוצג ב-2018 (אחרי פרשת "דיזל גייט") מתוך שאיפה פשוטה: להפוך את יעילות הדלק/חשמל לרכב ואת הערכות הטווח ורמות זיהום האוויר שהוא מייצר למדויק יותר ומייצג יותר את הנהיגה בעולם האמיתי. (חלקכם זוכרים בוודאי את הפערים שהגיעו עד לעשרות אחוזים בין צריכת הדלק שפורסמה ע"י היצרנים לכל דגם למה שניתן היה לקבל מהרכבים בפועל).
    חשוב לציין שלמרות שעדיין יהיו פערים משמעותיים בין נתוני הטווח של הרכב שלכם ב-WLTP לעולם האמיתי צריך לקחת בחשבון שמבחן זה מציג תוצאות הרבה יותר קרובות למציאות מהמבחן שקדם לו, ה-NEDC, שם הפערים בין המבחן לעולם האמיתי היו יכולים גם להגיע ל-50%.

    אז מה השתנה בתקינה בין ה-WLTP ל-NEDC?
    השינויים שהוכנסו במבחן ה-WLTP במטרה להשיג תוצאות אמינות יותר מזה שהתקבלו ב-NEDC:

    • דבר ראשון וחשוב ביותר – בהמשך לפרשת "דיזל גייט" הוגדרו תנאים מאוד חד משמעיים לגבי כל נושא תוכנת ניהול המנוע כדי לא לאפשר ליצרני הרכב להגיש לתקינה רכבים עם מניפולציות על מערכות המחשוב שיגרמו לרכבים הנבחנים להציג תוצאות שונות מאילו של הרכבים הסדרתיים.
    • כל סבב בדיקה הפך להיות דינמי, כלומר מהירות משתנה תאוצות ועצירות לעומת המהירות הקבועה שהייתה נהוגה במבחן הישן.
    • הזמן של כל סבב בדיקה התארך ל-30 דקות מול 20 במבחן הישן.
    • טווח הנסיעה של כל סבב הוגדל מ-11 ל-23.3 ק"מ.
    • כמות הסבבים הוגדלה מ-2 ל-4.
    • המהירות הממוצעת של המבחן הוגדלה מ-35 ל-46.5 קמ"ש (כאילו שמדובר במהירות שמייצגת באמת את העולם האמיתי, כן…?)

    ההבדלים העיקריים בין מבחני ה-NEDC וה-WLTP:

    תמונה שמכילה טקסט, צילום מסך, גופן, מספר

התיאור נוצר באופן אוטומטי
    מכירים את ההפרש שבין הטווח המוצהר ע״י היצרן לבין הטווח החשמלי בפועל? באנו לעשות לכם סדר.

    איך מבוצע מבחן WLTP?
    המבחן נערך על פני מגוון מהירויות ותנאי נהיגה שונים, כולל נהיגה עירונית ובין עירונית. מחזורי הבדיקה מתחילים בשלב ראשוני של "התחלה קרה" (מושג מעולם רכבי ה-ICE), במהלכו מעלים את טמפרטורת המנוע וההילוכים לטמפרטורת עבודה. לאחר מכן, הרכב מונע במהירות קבועה למשך 2 דקות, ולאחר מכן שלב האצה ושלב האטה. לאחר מכן חוזרים על המחזור מספר פעמים כדי להפיק תוצאה ממוצעת. זיכרו: המבחנים מתבצעים בתנאי מעבדה! אך עם זאת מדובר על מבחני מעבדה שמיצרים מציאות קרובה מאוד לעולם האמיתי הכוללים בין היתר מערכת תאורה שמדמה את קרינת השמש ביום קיצי (אירופאי כמובן) התנגדות רוח משתנה שמותאמת בצורה מושלמת למהירות בה מסיעים את הרכב על הדינמו (מצד שני אין שום ניתוח של נתוני רוח צד).

    חשוב לציין שזה רק אומדן גם אם הוא מדויק יותר מהמבחן הקודם ולמרות שמבחני ה-WLTP קרובים יותר למה שנחווה במציאות, עדיין קיים פער בין נתוני ה-WLTP המצוטטים לבין הטווח שאנשים יכולים לקבל במהלך השימוש היום-יומי. בהמשך אפרט על הגורמים שמשפיעים על טווח הנסיעה שכמובן לא נבחנים במבחני התקינה.

    הצצה נוספת אל המבחנים ניתן לקבל כאן 👇

    (U.S. Environmental Protection Agency) – EPA

    במבחן התקינה הצפון אמריקאי הבדיקה מתבצעת גם היא בדומה למבחנים האירופיים, על דינמומטרים במעבדה ייעודית וגם היא מעבירה את הרכב מספר מחזורי בדיקה שונים (דימוי של נהיגה עירונית ובין עירונים על כבישים מהירים). הליך הבדיקה מתחיל בטעינת המכונית והשארתה חונה למשך הלילה. למחרת בבוקר, הרכב עולה על הדינמו במעבדה ומתחיל בתהליך הערכת הטווח. הרכב החשמלי עובר מספר מחזורי נהיגה עירוניים וכבישים מהירים עד שהסוללה נגמרת והמכונית אינה מסוגלת יותר לפעול (מה שנותן למבחן זה תוצאה הרבה יותר קרובה לעולם האמיתי ומשמעותית הרבה יותר קרובה לעולם האמיתי מהבחינה האירופית שם הבדיקה נמשכת רק חצי שעה (30 דקות) והנתונים שהתקבלו ממחשבי הרכב באותה חצי שעה משמשים לחישוב מה תהיה התוצאה אם היו ממשיכים בבחינה עד לגמר האנרגיה בסוללה). בנוסף בגלל ההבנה שתנאי המעבדה אינם משקללים גורמים משמעותיים נוספים שאיתם מתמודדת המכונית בעולם האמיתי, אחרי קבלת התוצאות במבחן ה-EPA לוקח את התוצאה שהתקבלה מכפיל אותה ב-0.7 (הפחתה של 30% מהתוצאה שהתקבלה בפועל) וזה בטווח שמקבלת המכונית הנבחנת.

    חשוב לציין שמבין כל המבחנים תוצאות ה-EPA הינן הכי קרובות לתוצאות העולם האמיתי משתי הסיבות העיקריות שצוינו:

    • המבחן מתבצע מסוללה טעונה ל-100% ועד שהרכב לא יכול להמשיך בגלל סיום כל האנרגיה הזמינה לשימוש בסוללה
    • אחרי קבלת הטווח בתנאי המעבדה (שכידוע לא מייצגים לגמרי את אתגרי העולם האמיתי) הטווח שיפורסם כתוצאת המבחן משקף קיזוז נוסף של 30% מהטווח שהתקבל במבחן.

    בשורה התחתונה: תקינת הטווח של ה-EPA היא המחמירה ביותר מבין השלוש ולכן, בתהליך הבדיקה לגבי הרכב החשמלי הבא שלכם, מומלץ לבדוק האם הרכב עבר גם תקינה אמריקאית ולבדוק מה הטווח שהתקבל שם.

    דותן שחף עובד בשוק הרכב בישראל ובחו״ל מאז 2003. כיהן במספר תפקידי ניהול בכירים בשוק הרכב, ניהל את מערך המכירות של יונדאי ישראל בחברת כלמוביל שם בין היתר היה אחראי להשקתם של הקונה EV והאיוניק 5 בישראל. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת הטכניון של מינכן גרמניה, שם עבד בחברת הטכנולוגיה הגדולה באירופה, ATOS, בהחדרת טכנולוגיות חדישות בתחומי Connected Car & Autonomous Driving ליצרני הרכב הגדולים ביותר באירופה. בעל ניסיון וידע רב בעולם הרכבים החשמליים, טעינה ואגירת אנרגיה ומעורב במספר סטארט אפים בתחום.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    עקבו אחרינו