חשמל באוויר

לא מעט בעלי רכבים חשמליים תוהים לפעמים, מדוע זמן הטעינה של הרכב בפועל הוא ארוך משמעותית מהחישוב הפשוט של קצב הטעינה שהרכב מקבל ב-AC מול גודל הסוללה. לדוגמה: סוללה של 100 קוט"ש עומדת על 45% טעינה, כלומר יש צורך בטעינה של 55 קוט"ש עם רכב שיכול לקבל 11 קוט"ש בטעינת AC אבל הטעינה בפועל היא הרבה יותר ארוכה מחמש שעות.

הסיבה לכך, היא אובדן האנרגיה שנגרם בזמן טעינה של הסוללה ולכך מספר גורמים עיקריים. עיקר אובדן האנרגיה בטעינת רכב ב-AC נגרם ע"י המטען הפנימי של הרכב ונגזרת בעיקר מאיכות ויעילות המטען שהתקין יצרן הרכב. גורם נוסף של אבדן אנרגיה בזמן טעינה הוא הטמפרטורה של הסוללה והמערכות החשמליות של הרכב במהלך הטעינה דבר שמוביל לצריכת אנרגיה לצורך חימום\קירור הסוללה והמערכות לשמירה על בריאותם ואיכותם לאורך זמן.

אובדן טעינה הקשורה למטען המובנה של הרכב

למרבה הצער, המטען הפנימי של הרכב הוא האשם העיקרי בכל הנוגע לאובדן אנרגיה וע"פ מדידות של ארגוני תקינה בין לאומיים יעילות המטענים הפנימיים של רכבים חשמליים עומדים על 75-95 אחוז (כלומר איבוד אנרגיה של בין 5-25 אחוז בזמן טעינת AC) משתנה מאוד בין מטען למטען.

כפי שניתן לראות מנתון זה, איכות המטען הפנימי שיצרן הרכב התקין ברכב הינה בעלת השפעה משמעותית על כמות החשמל ש"נבזבז" במהלך השימוש ברכב כלומר אם מחיר קוט"ש עומד לדוגמה על 0.5 ₪ והרכב עושה חמישה ק"מ לקוט"ש זה לא אומר שכל ק"מ עלה לי רק 10 אגורות כי חייבים לגלם כאן גם את אובדן האנרגיה שיש לרכב בזמן הטעינה.

אז בואו נראה למה:

התפקיד העיקרי של מטען הפנימי של רכב חשמלי הוא להמיר מתח AC ל-DC.

תהליך המרת המתח מ-AC (שאותו אנחנו מקבלים מתשתית חברת החשמל בטעינה ביתית) ל-DC (הצורה בה מאוחסנת האנרגיה בסוללת הרכב) הוא הגורם הגדול ביותר לאיבוד אנרגיה בזמן טעינת הרכב.

אז איך ניתן למדוד את אובדן הטעינה ברכב שלך?

הדרך הברורה ביותר לעשות זאת תהיה לטעון את הסוללה במלואה ל-100% ולבדוק את צריכת החשמל. לאחר מכן, ניתן להשוות את הנתון הזה עם קיבולת הסוללה במכונית שלך, כשההבדל הוא למעשה אובדן הטעינה. חשוב להבהיר שפריקת סוללה זה לא משהו מומלץ ועשוי להשפיע על מצב ״הבריאות״ שלה, אבל על זה נדבר בהזדמנות אחרת, יחד עם ההשפה על חיי הסוללה והתפקוד השוטף שלה.

אז איך בכל זאת ניתן לגלות את אובדן הטעינה שחווים בכל פעם שמטעינים את הרכב?

ניתן להשתמש בנתונים המסופקים על ידי ארגוני בדיקות מכובדים.

לדוגמה, ADAC, התאחדות יצרני הרכב בגרמניה ואחד הגופים היותר רציניים, ערכו מבחן אקולוגי באמצעות אותה עמדת 22 קילוואט (AC) ואותם תנאי סביבה (23°C) כדי לגלות את אובדן הטעינה. המסקנה שלהם: הפסדי הטעינה התבררו כגדולים.

לדוגמה, BMW iX -הציג צריכה של 125.2 קוט"ש לצורך טעינה של סוללה בגודל 105.2 קוט"ש

התוצאה שהתקבלה בבדיקה של יגואר iPace עמדה על 100.8 לטעינת סוללה של 90 קוט"ש.

אז האם קיים הבדל בין אובדן אנרגיה בטעינת AC לעומת DC?

כפי שכתבתי קודם, אובדן טעינה מתרחש בעיקר בזמן ההמרה מ-AC ל-DC על ידי המטען הפנימי של הרכב. זה רלוונטי לטעינת AC בלבד. בטעינת DC אין צורך להמיר אנרגיה לאחר שהיא יוצאת מתחנת הטעינה, אז האם אובדן האנרגיה נמוך משמעותית? בעיקרון, התשובה היא כן! יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם טעינה עם זרם ישר אינה אידיאלית. ככל שזורם יותר זרם בזמן קצר יותר, זה גורם לחום, וסוללות כידוע, לא ממש אוהבות טמפרטורות גבוהות שפוגעות בהן לאורך זמן ומפחיתות את היעילות שלהן. ועדיין מדובר בהפסדים קלים וטעינת DC יעילה יותר בכל מקרה (לפחות בתחום אובדן האנרגיה).