שוב הדיסקו כאן

👍 יתרונות: עיצוב, גנים ומורשת, יכולות שטח

👎 חסרונות: אבזור, שורה שלישית צפופה

האקס המיתולוגי

יש לי מערכת יחסים מורכבת עם הלנד רובר דיפנדר החדש. מצד אחד, יש לי קראש רציני עליו. כזה שגרם לי בספטמבר 2019 לארוז תיק קטן וללכת לפגוש אותו בהשקה העולמית שהתקיימה בתערוכת הרכב בפרנקפורט. וזה היה שווה כל רגע. וגם, כלקוח של לנד רובר לשעבר שנהג בדיסקברי 4 במשך 6 שנים, גם אני כמו רבים אחרים מאמינים שהוא ורק הוא האקס המיתולוגי והיורש האמיתי של הדיסקו 4 הקופסתי, ולא הדיסקברי 5 שהפך להיות עוד SUV מעוגל עם יכולות שטח גבוהות שאיבד את המוג׳ו לטובת פופוליזם מיינסטרימי קלאסי.

עיצוב

קשה להישאר אדיש לדיפנדר החדש. כל חובב רכב, בין אם הוא איש שטח או לא, שומר בליבו פינה חמה לדיפנדר המיתולוגי שהצליח להחזיק מעמד במשך שבעה עשורים, עד לירידתו מפס הייצור ב-2016, בגלל תקנות זיהום האוויר שהפכו אותו ללא רלוונטי, כמו גם טכנולגיה שהלכה והתיישנה. ובניגוד לג׳יפ שהמשיכה את המסורת המפוארת של הרנגלר, בלנד רובר החליטו לקחת הפסקה לכמה שנים ולתכנן את הדיפנדר מחדש, מפגוש לפגוש. ולמרות שהוא נכנס לצמיגים גדולים מאוד, אוי, כמה שזה הצליח להם.

העיצוב החיצוני של הדיפנדר החדש שומר אמונים לעיצוב המקורי עם חלונות הספארי בתקרה, פנסה קדמיים מעוגלים ושקועים, כונסים בצדדים ודלת אחורית שטוחה עם ציר חכם ומתקדם המונע ממנה להיטרק ללא קשר לזווית שבה פתחתם אותה. מאוד שימושי. וכמובן, יש את הגלגל הרזרבי על הדלת מאחור, שהפך לסימן ההיכר של כל רכב שטח (וכאלה המתיימרים להיות רכבי שטח), אותו גלגל שהחל את דרכו אי שם בסוף שנות ה-40 על מכסה המנוע מלפנים.

הלנד רובר דיפנדר החדש לא רק נראה קשוח. גם הנתונים הטכניים שלו ממשיכים את המסורת המפוארת של יורשו. יש לו זוויות גישה ונטישה פנטסטיות, 38 ו-40 מעלות בהתאמה, והוא יכול לצלוח מכשולי מים בעומק של עד 90 ס״מ, מה שהופך אותו לרכב בייצור סדרתי עם הנתון הגבוה ביותר בתחום הזה. כן, אפילו יותר מהרנגלר ומהלנד קרוזר. גם מערכות החשמל שלו עמידות למים לפי תקן IP67, מה שאומר שהוא יכול לבלות ככה בכיף מתחת למים במשך למעלה משעה, ועדיין, על הנייר, להמשיך לתפקד כרגיל.

הדיפנדר החדש מבוסס על פלטפורמת D7 של לנד רובר, רק בגרסה קשיחה ועמידה יותר שזכתה לשם D7X, עם חיזוקים איפה שצריך, מרווח גחון גדול יותר ומערכת מתלים משופרת, שגורמים לו לגחך בזלזול כמעט על כל מכשול שעומד בפניו.

עיצוב פנים, איכות חומרים והרכבה

תא הנוסעים של הדיפנדר יגרום לכל חובב שטח להתאהב בו בשניות. עוד לפני שנכנסים פנימה, מבחינים בידיות הקשוחות, שמחוברות אגב לשלדת הרכב, דשבורד דו מפלסי עם חלל מוגזם לאחסון, צג מולטימדיה מתקדם עם מערכת ה-PIVI Pro החדשה והמוצלחת, כשבקצה מערכת סאונד איכותית מבית מרידיאן עם 10 רמקולים ובהספק כולל של 400 וואט, לוח מחוונים דיגיטלי, וידית הילוכים בעיצוב רטרו. בין המושבים יש קונסולה סופר פרקטית עם הרבה מאוד מקומות אחסון, ובהזמנה מיוחדת ניתן לקבל במקומה מושב קדמי נוסף, שבמידת הצורך גם מתקפל. איכות החומרים וההרכבה טובה מאוד. יש לו גם מערך מצלמות היקפיות די מרשים, שמייתרים את הצורך במכוון בשטח.

אבל, וכאן יש אבל גדול: ברכב עם רמת מחיר של למעלה מ-600 אלף ש״ח (רמת גימור SE הנבחנת), מצופה לקבל במינימום מושבים מחוממים ומאווררים וגג פנורמי נפתח, שני פיצ׳רים שזמינים ברמת הגימור HSE שאינה מגיעה לארץ בשלב זה בייבוא סדיר, אלא רק בהזמנה מיוחדת ולא זולה בכלל. אגב, הדיפנדר, כמו דגמים נוספים של לנד רובר, הפכו ללהיטים בשוק הייבוא המקביל/אישי, בדיוק בגלל הרצון של חלק מהלקוחות, לקבל יותר פינוקים ותמורה לכסף שלהם. יש גם את הקטע שצריך להתרגל לתפעול של בקרת האקלים, נו ביגי.

ובחזרה לתא הנוסעים: הברגים הבולטים עושים את העבודה מבחינה שיווקית ומעבירים מסר של רכב שטח קשוח, למרות השורשים האוונגרדיים שלו. בזכות בסיס גלגלים נדיב של 302 ס״מ, יש ליושבי השורה השנייה הרבה מאוד מרווח, מה שקשה לומר על יושבי השורה השלישית, המיועדת בעיקר לילדים עד גיל דו ספרתי. אגב, גם בשורה השניה יש כמות מוגזמת של שקעי USB לטעינה, ובתא המטען מתחבא אפילו שקע כוח למהדרין. אין ספק שהצליח למעצבים של לנד רובר לאזן בין המראה הקשוח של רכב שטח אימתני, לנגיעות אוונגרדיות המזכירות את המורשת של המותג. אם זה טוב למלכת אנגליה, זה מספיק טוב גם בשבילך!

יוצאים לדרך!

רכב המבחן של הדיפנדר החדש מגיע בגרסת SE D250, עם מנוע טורבו דיזל בנפח 3.0 ליטרים בטור, ששודך לתיבת 8 הילוכים אוטומטית מבית ZF הגרמנית. על הנייר, היחידה הזאת (בתוספת יחידת Mild Hybrid) מייצרת 250 כ״ס ב-4,000 סל״ד ו-58.1 קג״מ כבר ב-1,250 סל״ד. נתון התאוצה של היצרן עומד על 8.3 שניות מעמידה ל-100 קמ״ש, וה-Race Box הצליח להראות 8.9 שניות. לא שזה מעניין בכלל ברכב מהקטגוריה הזאת, אבל עדיין, מדובר בנתון מרשים למדי. כאן חשוב לציין שלדיפנדר יש גם גרסת בנזין עם מנוע בנפח 3 ליטרים המפיק לא פחות מ-400 כ״ס, אבל אתם יודעים, עם כוח גדול מגיעה הוצאה גדולה. אז אם אתם מאלה שפחות מתעכבים על החיובים בכרטיס האשראי, שווה בהחלט לבדוק גם אותה.

תנוחת הנהיגה בדיפנדר החדש היא קלאסית למי שאוהב לשבת גבוה, שזה כמעט כולם. בפקקים תוכלו להרים את הרכב ולנהל שיחות אפילו עם נהגי אוטובוסים. הדיפנדר החדש מגיע עם מערכות סיוע לנהג כמו בקרת שיוט אדפטיבית (מצוינת), תיקון סטייה מנתיב (קשוח אבל מתרגלים), ניטור רכב הנמצא בשטח מת (ראות פחות מוצלחת בשעות היום) ובלימת חירום שלא בדקתי.

תיבת ההילוכים והמנוע עושים עבודה לא רעה בכלל יחד. למרות השהייה קצרה מאוד ביציאה לעקיפות, הצמד הזה לא נתן לי ולו לרגע אחד את התחושה שחסרים לו סוסים, לצד סימפוניית בוכנות נעימה, שחלקה אף חודרת אל תא הנוסעים. הדיפנדר החדש מגהץ שבילים כמו שהוא מגהץ את איילון, הודות למתלי האוויר המיתולוגיים שהחלו את דרכם אי שם בשנות ה-90 אצל הריינג׳ רובר. רכב המבחן נועל צמיגי ״19, לדעתי מידה אופטימלית המאפשרת מספיק ״בשר״ לשטח ודיונות מחד, ומגנט לייקים באינסטגרם מאידך. לפי המחשב, צריכת הדלק הממוצעת עמדה על כ-9.5 ק״מ לליטר.

שורה תחתונה: ★★★★★

לנד רובר דיפנדר החדש נכנס בהצלחה לצמיגים גדולים במיוחד של קודמו, שלא בכדי נשאר איתנו במשך שבעה עשורים, הפך לאייקון רציני ואף זוכה לעדנה בקרב שוק המשומשות והאספנות. דיפנדר קלאסי במצב טוב יכול לעלות לכם לא פחות מזה החדש, בהנחה שתצליחו למצוא אחד. הוא ממשיך להציע יכולות שטח יוצאות דופן, שיכולות להפוך כל אחת ואחד מכם לנהגי שטח מוכשרים, אם פשוט לא תפריעו לו. החסרון הבולט שלו היה ונשאר המחיר, ועלייתו לארץ של אייקון שטח אחר, שגם זול ממנו בלמעלה מ-100,000 ש״ח: הפורד ברונקו החדש. יש גם את נושא האבזור שניתן לצפות מרכב ברמת מחיר כזאת, כמו אוורור/חימום במושבים וגג פנורמי.

צלם בינוני: יוסי צרפתי