ארצות הברית של אמריקה חגגה השנה יום הולדת 244, אבל הנשיא שלה מתנייד ברכב רק מ-1901. במהלך השנים היא אף זכתה לכינוי ״המכונית הראשונה״ ו״החיה״ בדור הנוכחי. באופן לא מפתיע, הנהגים של הלימוזינה הנשיאותית מיומנים במיוחד ויודעים לבצע איתה תמרונים שלא היו מביישים מיני קופר S. ואם עד עכשיו לא הבנתם כמה היא חשובה, אז תדעו שיש לה מטוס פרטי משלה ולכם לא. ולא סתם מטוס, ה-C-17 Globemaster שיכול להכיל גם את הלימוזינה הרזרבית ו-SUV משוריין במיוחד שזכה לכינוי Roadrunner, עמוס ציוד תקשורת וכל מה שנשיא צריך. לאורך השנים הנשיאים התפנקו בשיאי הטכנולוגיה והשרירים שהיו בתקופת כהונתם, בואו להכיר כמה מהלימוזינות הנשיאותיות היותר מעניינות, שקרוב לוודאי יזכירו לכם מכוניות מסדרת סרטי ג׳יימס בונד.
המכונית הראשונה שבה נסע הנשיא האמריקאי היתה מונעת בקיטור ולמעשה היא בכלל לא היתה מכונית אלא… כרכרה מתוצרת סטנלי מוטור. וויליאם מקינלי היה הנשיא הראשון שעשה את ההיסטוריה. ב-1907 השירות החשאי רכש רכב קיטור נוסף מחברת וויט מוטור כדי שיוכלו לנסוע אחר הכרכרה והסוסים של נשיא אחר, רוזוולט, שהתעקש להמשיך להתנייד כך ולא במכונית, משיקולי תדמית.
הלימוזינה הנשיאותית הראשונה נרכשה ב-1939 בתקופתו של הנשיא רוזוולט: לינקולן K סאנשיין ספיישל עם 150 כ״ס. היא צוידה בין השאר במתלי Heavy Duty, שני צמיגים חלופיים, משדר ומקלט רדיו ושלל אמצעי רעש שעזרו לאנשי השירות החשאי לבצע את תפקידם כנדרש. פסגת הטכנולוגיה של אותה תקופה. אחרי המתקפה על פרל הארבור היא שודרגה בסירנה, הוסיפה לה שריון נגד כדורים ותא מיוחד למקלעים עבור השירות החשאי. כל התוספות הללו לא באות בלי מחיר ובסיום ההתקנות היא שקלה כ-4.2 טון. כיום ניתן לראות אותה במוזיאון הנרי פורד בדירבורן, מישיגן.
הלימוזינה הנשיאותית שהתפרסמה יותר מכולן עשתה זאת בנסיבות טראגיות: הלינקולן SS-100-X של ג׳ון קנדי, שיוצרה ב-1961. באותו מצעד בלתי נשכח היא היתה בתצורת קבריולט, אבל ע״י הרכבת כמה פאנלים וגג, היא יכלה להפוך ללימוזינה משוריינת. כמה חבל שלא חשבו על זה באותו היום. היא שקלה כ-3.5 טון והתניידה בזכות מנוע שהפיק 350 כ״ס. רשימת הפינוקים לאיש החזק בעולם כללו מזגן, טלפון, מטף, ערכת עזרה ראשונה וסירנה. לאחר ההתנקשות בקנדי, אף נשיא אמריקאי נוסף לא זכה לנסוע ברכב קבריולט, אך במפתיע בשירות החשאי החליטו להשאיר את הרכב, שדרגו אותו עם גג חסין כדורים וצבעו אותו בשחור כדי שישמש את הנשיא לינדון ג׳ונסון, כשהגג סגור, כן?
דיירי הבית הלבן המשיכו לנסוע בלינקולן עד שהגיע איזה שחקן אחד, רונלד רייגן וב-1983 החליף את הלימוזינה הנשיאותית לקאדילק פליטווד. היא היתה כולה משוריינת כמובן, כשהגג והמושבים הוגבהו כדי שהנשיא יוכל לראות את בוחריו ולהיפך. היא צוידה במנוע 6 ליטרים V6 שהפיק 140 כ״ס ומהירות מקסימלית של 180 קמ״ש.
בין השנים 1989-1993 הנשיא ג׳ורג׳ בוש האב נסע בלינקולן טאון משופרת באורך של 6.7 מטרים, עם גג מוגבה שיהיה לו קל לנופף, שמשות חסינות, דלתות משוריינות ומנוע V8 בנפח 7.5 ליטרים של הפורד F-250 מאותה תקופה.
ב-1993 עם כניסתו של ביל קלינטון לבית הלבן, המכונית הראשונה חזרה להיות קאדילק, מאז ועד היום. למעשה הקאדילק פליטווד נבנתה מאפס כדי להתאים לצרכיו של האיש החזק בעולם. גם היא כמובן היתה משוריינת מפגוש אל פגוש וצוידה לראשונה בטלפון לוויני וגם… חיבור לאינטרנט, הדבר הזה שיתפוס כמה שנים לאחר מכן. הקאדילק פליטווד הנשיאותית הגיעה למהירות מקסימלית של כ-230 קמ״ש בזכות מנוע V8 בנפח 7.4 ליטרים שהפיק 260 כ״ס. היא מוצגת כיום במרכז הנשיאותי קלינטון שבליטל רוק, ארקנסו, כשהדלתות שלה נעולות מטעמי בטחון שדה. האמריקאים עד כדי כך שומרים על הסודות שבתוך המכונית, כשבכל פעם שנדרש לנקות אותה מבפנים, נדרש ליצור קשר עם השירות החשאי המקומי.
כשהנשיא ג׳ורג׳ בוש הבן נבחר לנשיא ב-2001, החבר׳ה בשירות החשאי הבינו שכל הקטע הזה של לקחת מכונית סטוק ולהתחיל לקסטם אותה, זה כבר לא רעיון כזה טוב. לכן, הם פנו לחטיבה מיוחדת בג׳נרל מוטורס, שיודעת לייצר רכבים מיוחדים לצרכים ביטחוניים. שם, לקחו את הפלטפורמה ששימשה את הסוברבן והיוקון, והחלו לבנות מאפס לימוזינה מפוארת שתתאים לכל הצרכים הביטחוניים של השירות החשאי, יחד עם הפינוקים שמגיעים לך כנשיא המעצמה החזקה בעולם. וככה נולדה לה ״החיה״, שיכולה לאכלס שבעה נוסעים, כולל הנשיא. המנוע הפיק 275 כ״ס (בלבד) והמהירות המקסימלית עמדה על כ-180 קמ״ש. לפני שאתם קוראים לה ״עגלה״, קחו בחשבון שהיא שקלה, לפי פרסומים זרים, כ-6.5 טון. דרישות הבטיחות כאן לא כללו בלימה אוטונומית או התראה על סטייה מנתיב, אלא דברים כמו שריון בעובי 13 ס״מ בדלתות, שמשות משוריינות, מערכת לראיית לילה, מקרר לאכסן מנות עם סוג הדם של הנשיא למקרי חירום וצמיגי Run Flat. אתם יודעים, דברים טריוויאליים שיש לכל אחד מאיתנו באוטו. כשהנשיא רצה להירגע במהלך הנסיעה הוא יכל לבחור דיסק מתוך עשרה שהיו ב-Changer וכשהיה צורך לנהל את העולם, אז היה לו שולחן עבודה מתקפל.
כשברק אובמה נבחר לנשיא ב-2009, החבר׳ה בשירות החשאי החליטו ללכת עוד יותר רחוק וביססו את הלימוזינה הנשיאותית החדשה על פלטפורמה של GMC שהיתה מיועדת למשאיות בגודל בינוני, בעיקר בשל המשקל שנע בין 7 ל-9 טון, בגלל עוד ועוד אבטחה ושריון. השירות החשאי לא פרסם יותר מדי פרטים על ״החיה״ החדשה, אבל ממה שכן יודעים בחזית הותקן מנוע דיזל בנפח 6.6 ליטרים שהצליח להגיע למהירות מקסימלית של 100 קמ״ש בלבד. זוכרים את המשקל, כן? הבחירה במנוע דיזל הגיעה בגלל שהוא עדיף לצרכי Heavy Duty, פחות דליק וזמין בכל מקום בעולם, בשונה מבנזין באוקטן גבוה. אבזור? בבקשה: מיני מקלעים, דלתות ושמשות משוריינות, מערכת לראיית לילה, מתזי גז מדמיע מלפנים, מקרר קטן ובו מנות דם לפי הסוג של הנשיא, צמיגים המיועדים למשאיות קטנות, מערכת חמצן סגורה למקרים של מתקפה כימית ועוד ועוד.
הנשיא הצבעוני ביותר בתולדות ארצות הברית נוסע על גרסה משופרת של הקאדילק One ששימשה את ברק אובמה. אל דאגה, לא מדובר ברכב יד שניה, אלא ״מתיחת פנים״ של הדגם הקודם, עם עוד קצת אבטחה, שריון וטכנולוגיה המאפשרת לו לנהל את העולם באמצעות חיבור אינטרנט לוויני.
אם הגעתם לכאן ועוד לא התרשמתם, אז דעו שלכל אחת מהמכוניות שראיתם, היה יותר מהעתק אחד. בימים אלו ממש מחלקת הפיתוח של ג׳נרל מוטורס עובדת על הרכב שישמש את הנשיא הבא. זה תהליך שקורה בד״כ כל ארבע או שמונה שנים, תלוי בהתפתחות הטכנולוגיה וצרכי האבטחה של השירות החשאי.
תמונות: ארכיון פורד, ארכיון ג׳נרל מוטורס
כתיבת תגובה