סוס הברזל

מסגר לסגר, מבחירות לבחירות. ימין ושמאל רק חול וחולירע. החיים במדינת ישראל בשנת 2020 אינם פשוטים. מתח, חרדה, כעס וייאוש. באמת, אז איך שומרים על שפיות בתקופה כזאת? יש כאלה שמחפשים תשובה אצל הרב, יש כאלה ששואלים פסיכולוגים, יש כאלה גם שפשוט יוצאים לריצה. אני יצאתי לרכיבה על הארלי.

את מותג הארלי דיווידסון אין צורך להציג. זה יהיה כמו להציג את קוקה קולה או את מקדונלד׳ס. יותר אמריקאי מזה אין. מעל 100 שנים של מסורת אמריקאית שורשית, טובה ולא מתייפייפת, כזו שהזמן לא קלקל. לא התקינות הפוליטית ולא הרשתות החברתיות. המתכון פשוט ועסיסי כמו סטייק טי בון במשקל קילו וחצי שנזרק על המנגל. מנוע בנפח מוגזם, גודל, נוכחות ורעש. הרבה רעש. ללא המרכיבים הללו זה פשוט לא יהיה הארלי אמיתי. לשמחתי, רכבתי על אחד אמיתי – מאוד אמיתי!

קבלו את הארלי דיווידסון פאטבוי 107. אופנוע בעל מנוע בנפח של אודי A4, צמיג אחורי ברוחב של BMW M235i ופוזה של למבורגיני על שני גלגלים. 1,750 סמ"ק (107 אינצ'ים מעוקבים), 240 מ"מ, וואו. בהתאמה. אה כן, והוא גם עולה כמו 4 חתיכות דאצ'יה סנדרו חדשות.

הארלי דיווידסון פאטבוי שייך לקטגוריית הסופטייל אשר ממוצבת בדיוק באמצע קשת הדגמים של הארלי מבחינת הגודל והמחיר (מעל הספורסטר וומתחת לטורינג). דגמי הסופטייל של הארלי עברו מהפכה טכנולוגיות ועיצובית בשנת 2018 (לאחר קרוב ל- 30 שנה!).

הפאטבוי הוא אחד הדגמים האייקונים ביותר של הארלי דיווידסון. שמו נגזר משילובם וסיקולם של שמות פצצות האטום אשר נפלו על הירושימה ונגסקי במלחמת העולם השנייה (אמרנו בלי תקינות פוליטית נכון?), Little Boy ו-Fat Man. הדגם המקורי הוצג בשנת 1990 ואולי זכור לחלקכם מהסרט "שליחות קטלנית 2" משנת 1994 בכיכובו של ארנולד שוורצנגר. תמיד תהיתי אם יעבוד לי לרכב ביד אחת וביד השנייה לירות ב-Shotgun. מיותר לציין שהסרט עשה שירות אדיר למותג ולדגם הפאטבוי בפרט, שלקח השראה מדגם המקור וקידם את הכל כמה צעדים. הדגם החדש נראה כמו אומנות קינטית, אגרסיבי, נוצץ, לא מתנצל אבל גם לא מתאמץ להיות כזה. מושלם.

אז איך זה מרגיש לרכב עליו?

תנוחת הרכיבה בהארלי דיווידסון פאטבוי 107 היא של קרוזר קלאסי. ישיבה זקופה, רגליים במנח ניטראלי, ידיים שלוחות לפנים. המושב רחב ומאוד נוח אבל גם מאוד נמוך. זה טוב להקניית תחושת ביטחון ושליטה עם מרכז כובד נמוך אבל הדבר גם יוצר כאבי גב בנסיעה ארוכה. נסו לשבת על אסלת השירותים בביתכם לפרק זמן של מעל חצי שעה ותבינו על מה אני מדבר.

לחיצה על כפתור ההתנעה של הפאטבוי והשמיים רועדים. בוקר טוב! חשוב לתת למנוע דקה או שתיים להתחמם ולהתמתח אחרת הכל ירגיש נוקשה וסרבני. מכה למטה עם הרגל, נקישה קלאסית. שחרור קלאץ' כבד אבל לא מידי (כזה שדורש רוכב אסטרטיבי ו"קשוח") – זה זז! 320 קילו על שני גלגלים אולי נשמע הרבה אבל זה לא מרגיש ככה בכלל הודות לתכנון נכון של השלדה ומרכז הכובד הנמוך. כשהרעם המתגלגל הזה בתנועה אף אחד בסביבה לא נשאר אדיש, מה שכן, את מבטי ההערצה תקבלו בעיקר מילדים ומגברים בגיל העמידה, נשים צעירות עושות מאמצים כבירים להתעלם בהפגנתיות. קחו בחשבון.

מומנט, מומנט ועוד פעם מו… נו טוב, הבנתם. 15 קג"מ הזמינים ב- 3000 סל"ד נמוכים למכונית (בעלת מנוע אטמוספרי) וסופר נמוכים לדו גלגלי הופכים כל רכיבה, בכל מהירות ובכל הילוך, לרוגטקה אלסטית שתגרום לכם תמיד לחיוך בלתי נשלט. נכון, המנוע נחנק כבר ב-5000 סל"ד, בו הוא מוציא את הספקו המרבי, כ-80 כ"ס, אבל באמת שאין לכם מה לחפש שם. הוויברציות והרטט הן בדרגת חריפות פיקנטית עד מעודנת. הן שם, חשוב שהן יהיו שם, אבל לא באופן מוגזם ומרגיז.

מנוע המילווקי 8, ששמו נגזר משמה של עיר הבית של הארלי דיווידסון, במדינת וויסקונסין שבארה"ב ו-8 כמספר השסתומים (4 שסתומים לכל צילינדר ב-וי טווין מסורתי), הוצג בשנת 2016 כמנוע חדש לגמרי מאפס והחליף את מנוע ה"טווין קם" הוותיק בעל השני שסתומים לצילינדר וללא מייצב מנוע. למעשה, למרות שינויים ושדרוגים לאורך השנים, מנוע ה"ביג בלוק" של הארלי נותר ללא שינויים מהותיים מזה 80 שנה!

הצמיגים הרחבים של ההארלי דיווידסון פאטבוי 107, 160 מ"מ מקדימה ו-240 מ"מ מאחורה, דורשים פרק הסתגלות קצר שכן על מנת להתגבר על תגובת ה"נחום תקום" בו האופנוע שואף להתייצב ולא לפנות, יש להפעיל העברות משקל נכבדות יותר מאשר באופנוע רגיל. באופן אישי, לאחר שהתרגלתי זה הפסיק להציק לי וכל מה שנשארתי איתו בעיקר זו תחושה של יציבות וביטחון עצום בכלי.

המתלים של ההארלי דיווידסון סופגים מהמורות ובאמפרים בצורה מרשימה, הוא פשוט נוח. קשיחות המתלה האחורי ניתנת לכיוון ידני באמצעות ברז אותו ניתן לסובב ולווסת אותו בין 5 דרגות קושי, בהתאם למשקל הרוכב ונוכחות של מורכבת מאחורה.

את הברקסים לא העמדתי למבחן מאומץ מדי, אבל הם מדויקים מאוד ומרגישים כמסוגלים להתמודד עם משימת הבלימה של הוילדע חייע הנוצץ.

אבל מה שעושה הפטבוי הכי טוב מילים לא יעבירו – הוא מעניק לרוכב תחושה של חיים אחרים, חלום. עולם טוב יותר, חופשי יותר, לא מתנצל ולא תקין פוליטית. האם מותר לקוות שהפטבוי יהיה כלול בסל התרופות של משרד הבריאות יום אחד? תנו לי להמשיך לחלום.

המחיר? 190,000 ש״ח. לפני תוספות.