Close
בדרך כלל כשאני כותב על טסלה, אני נתקל מהר מאוד בכת המעריצים הכועסת שלא מבינה איך אני מעז לכתוב דברים שליליים על המותג שהם כ״כ אוהבים, למרות ש-99% מהם נהגו בו לראשונה רק לאחר המסירה בנמל אשדוד, בלי נסיעת מבחן ובטח בלי אולם תצוגה. מאז, למדתי שהדבר הכי טוב הוא לא להסתבך עם כתות מוטוריות. וגם הפעם, כשלקחתי לסופ״ש את סוזוקי ג'ימני החדש, ידעתי היטב מה אני הולך לפגוש ואפילו מצאתי זמן כדי לעשות סיבוב על הדור הקודם שלו, לצורך ההשוואה. אז אתחיל בשורה התחתונה שכדאי לחברי כת הג׳ימני לקרוא עד הסוף: מדובר ברכב הכי גרוע שנהגתי בו כבר הרבה מאוד זמן. התכנון, ההנדסה, העיצוב, החומרים וההרכבה הם בינוניים לרוב. אבל יחד עם זאת, הייתי רץ לקנות אותו מחר בבוקר. למה? תצטרכו להישאר איתי עוד כמה דקות, מבטיח שזה לא יהיה ארוך.
סוזוקי ג'ימני הוא ״מניה בטוחה״. יודעים היטב מה הוא כן ומה הוא לא. לטוב ולרע, אבל בעיקר לטוב. הוא סוג של פשרה רומנטית. מקבלים אותו למרות רשימת החסרונות הארוכה שלו בגלל איזה כוח עליון שאי אפשר להסביר. יש לו קסם אישי שכובש אותך מהר מאוד ואתה לומד לסלוח לו. הוא גם מציג יכולות שטח גבוהות ומרשימות כבר בגרסת הסטוק, כאלה שאפשר למצוא ברכבים עם תג מחיר פי 2 ופי 3 משלו. אבל עדיין, כדאי להגביה אותו בשני אינץ׳ כדי להגדיל את העבירות שלו.
סוזוקי ג'ימני החדש מגיע לאחר כשני עשורים שבמהלכם הדור הקודם הצדיק את המוניטין שלו ואף הגדיל בצורה משמעותית את קהל המעריצים. האבזור בדור החדש (GLX אוטומט בגרסה הנבחנת) כולל דברים שנשמעים כמו מדע בדיוני בדור הקודם, כמו בקרת שיוט ותמיכה ב-Android Auto/Apple CarPlay.
מבחוץ המעצבים שמרו בצורה מצוינת על רוח המותג של הג'ימני ואף הקצינו את המראה הקופסתי שכל כך מאפיין אותו. חבל שהמעצבים של לנד רובר לא עשו את זה כשתכננו את הדיסקברי 5. הוא כבר זכה לכינוי בייבי G-Class ואם תיפרדו מ-4,270.83 ליש״ט, תוכלו לרכוש קיט ולהפוך אותו לכזה.
בפנים, אפשר לסכם את תא הנוסעים של הג'ימני בשתי מילים: ״ממלכת הפלסטיק״. איכות החומרים וההרכבה היא בדיוק כפי שניתן לצפות: בינונית. המוטיב של רכב שטח קשוח הנחה את המעצבים של סוזוקי גם בפנים, ולראיה קיבלנו את ידית האחיזה לנוסע מלפנים, מהסוג שמוצאים ברכבי Side by Side, בג׳יפ רנגלר ובלנד רובר דיפנדר החדש. המוטיב המרובע חוזר על עצמו גם בלוח המחוונים ובקונסולה המרכזית. כל מה שלא חייב להיות עגול – עוצב בדרך כלשהי כמרובע: מחזיקי הכוסות, המושבים מאחור, המתגים בתחתית הקונסולה ועוד. זה יפה, רומנטי ובעיקר – לא נכנע לטרנדים עיצוביים. המושבים מצליחים להפתיע לטובה ביחס לדגם היוצא. עדיין, הנסיעה על הכביש לטיול בדרום או בצפון לא תהיה החוויה הכי מרעננת, אבל הפסקה קטנה בכל כשעה נסיעה והכל בסדר. גם את תנוחת הנהיגה יהיה לכם קל מאוד למצוא, בגלל היעדר אפשרות להגביה או להנמיך את מושב הנהג או לכוון את ההגה פנימה והחוצה.
כמו קודמו, גם סוזוקי ג'ימני החדש הוא רכב המיועד לארבעה נוסעים, אבל הייתי מתייחס לזה יותר כשני מבוגרים מלפנים ושני ילדים מאחור. כדי להבין כמה הוא קטן, אז כשהמושבים מאחור פתוחים, תמצאו בפנים 85 ליטרים בלבד, למרות שיש לו תא אחסון קטן ונחמד מאחוריהם. אם תשכיבו אותם, המספר הזה יקפוץ ל-377 ליטרים, ואז כבר תוכלו להכניס ציידנית, כסאות ואוהל קטן.
בידוד הרעשים בסוזוקי ג'ימני החדש הוא די שערורייתי, אבל ניכר כי לא ממש השקיעו בו יותר מדי מחשבה. זה לא רכב יוקרה ולא רכב מנהלים. אין פה מנכ״ל שירצה לערוך שיחות טלפון בדרך לפגישה. אתם יוצאים לטיול עם חברים, הכל בסדר. מקסימום תצעקו קצת.
דווקא מסך המולטימדיה בגודל ״10.1 מפתיע לטובה בג'ימני החדש. המערכת היא לא מהטובות שפגשתי, והממשק ככל הנראה לא פותח ע״י צוות ה-UI של גוגל. אבל הוא מגיב היטב ולאחר הליך למידה והסתגלות קצר, תהפכו לחברים טובים. מה גם שכמעט ולא תפגשו בה, כי גם ככה תשקפו את הסמארטפון. יש אפילו תא קטן ייעודי בתחתית הקונסולה עבורו. כשכתבתי ״לא נכנעו לטרנדים״, אז זה היה כמעט 100% נכון, כי בכל זאת, כפתור הווליום הוקרב לטובת סליידר טאץ׳ מעצבן, אבל לפחות הם התקינו כפתור ווליום בהגה.
אפילו המפתח של הג'ימני החדש הוא מינימליסטי. מפתח ישן כזה כמו של פעם עם שני כפתורים: פתיחה ונעילה. שום שלט מתאמץ, שום ניסיון להיות מגניבים עם איזה מפתח קופץ.
מסובב את המפתח ומנוע ה-1.5 ליטר האטמוספרי מעיר את ארבעת הצילינדרים שלו. לחיצה קטנה על דוושת ההאצה, וצליל המנוע חודר אל תא הנוסעים עוד לפני שהגלגלים החלו להסתובב. המנוע הקטן מפיק 102 כ״ס ומומנט מירבי של 13.2 קג״מ ב-4,000 סל״ד. בערך 13 שניות זה מה שלוקח לו להגיע ל-100 קמ״ש, ואם תדחקו אותו אל הקצה אפילו תגיעו ל-120, אבל מומלץ להצטייד בזוג אטמי אוזניים לפנים. עקיפות? הצחקתם אותו. אולי רק ג׳ימני ישן ממנו. או מכוניות חונות.
תיבת ארבעה הילוכים אוטומטית עושה את עבודתה לא רעה, אבל מתחילה לזייף כשרוצים לעלות למהירות דימיונית כמו 120 קמ״ש. הילוך נוסף היה עושה לה פלאים.
המרכב של הג'ימני החדש הוא מהפחות יציבים שיצא לי לחוות, ואם לידכם ישב מישהו שמציג שלוש ספרות על המשקל, תבקשו ממנו לזוז מצד לצד וקיבלתם חוויה של רכבת הרים. מומלץ לנסות. זווית הגלגול גדולה בדיוק כמצופה, אז לא כדאי לאתגר אותו יותר מדי בסיבובים. בכלל, בגלל שהוא מאוד קטן, עדיף לעשות איתו דברים בצורה איטית עד שיגדל.
לסוזוקי ג'ימני החדש יש סרן חי מלפנים ואחד נוסף מאחור, המורכבים על שלדת סולם ישנה וטובה, כמו שרכב שטח צריך להיות. צמד הסרנים הזה מאפשר לו יכולת שטח מרשימה שממשיכה את המסורת המפוארת של קודמיו. יש גם הילוך כוח ובורר מצבים בין נהיגת כביש (הנעה אחורית) ו-4×4 High/Low. אבל כל הטוב הזה לא מגיע ללא מחיר. בעיקר בשטח אבל גם בכביש, נוחות הנסיעה רחוקה מלהיות ראויה לשורש נ.ו.ח. בסוזוקי הלכו עד כדי כך רחוק עם הקטע הרומנטי, שבמקום קפיצי סליל, התקינו קפיצי עלים. איך אף אחד שם לא חשב על מבצע ״קנה ג'ימני״ וקבל עיסוי שבוע במתנה?
לג'ימני יש זוויות גישה ונטישה מעולות (37 ו-49 בהתאמה) בזכות המידות הקטנות שלו. מרווח גחון של 21 כבר בתצורה שממנה עזב את שערי המפעל (2+ ס״מ ביחס לדור הקודם) מאפשר לו לגהץ באלגנטיות קטעים טכניים ולומר ללנד קרוזר מלפנים ״סע, אני אחריך״. כברירת מחדל הוא מגיע עם צמיגי כביש 195/80R15, אבל החדשות הטובות הן שיש צמיגי 50/50 של General Tires במידה הזאת.
ההפתעה הגדולה בתחום הבטיחות היתה שהג'ימני לא מגיע עם מובילאיי. עם כל הכבוד לרומנטיקה, בסוזוקי הביטו בלוח השנה וציידו את הג'ימני החדש בבלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים ו-6 כריות אוויר, 4 יותר מהדור היוצא. יש גם התרעה מפני אי שמירת מרחק מהרכב מלפנים והתרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה, אבל לא באופן אקטיבי/התערבות בבלימה. במבחן הריסוק של Euro Ncap הוא זכה לשלושה כוכבים בלבד ולציון בטיחות 5 של משרד התחבורה בארץ בגלל היעדר זיהוי כלי רכב בשטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה מפני עייפות, בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור, זיהוי דו גלגלי והתרעה מפני שכחת ילדים מאחור.
למרות העלבונות שהטחתי במהנדסים ובאנשי העיצוב (בעיקר עיצוב הפנים) של סוזוקי, הם יצרו כאן מכונה מצוינת. סוזוקי ג'ימני החדש ממשיך בצורה מצוינת את קודמיו, לא נכנע לטרנדים (לטוב ולרע) ומציע תמורה מצוינת ל-149,990 ש״ח (לא כולל תוספת של 2,000 ש״ח על גג בצבע שחור). יש לו עבירות מצוינת, הוא נותן תחושה של ״ג'יפ״ אמיתי ואפילו צמצם הרבה מאוד פערים בכל הקשור לטכנולוגיה. נכון, רשימת החסרונות שלו ארוכה מאוד. אבל יש בו סוג של קסם שאי אפשר להתעלם ממנו. זה כמו שהילד הקטן שלך עושה שטויות, אבל בסוף הוא מגיע אליך עם חיוך ואתה מחבק אותו. כי אתה מבין שהוא קטן, חמוד ועושה טעויות, אבל בסוף – אתה אוהב אותו.
תמונות: אלן שירר. סתם נו, אני וסוזוקי.
יוסי צרפתי
כתיבת תגובה